פריחת האביב כבר בשיאה והנוף בצפון ובמרכז כולו ירוק – וזה בדיוק הזמן לצאת ולהתאוורר בטבע, לפני שהכל יתייבש על רקע החורף השחון שהיה. בתוכנית: אירוסים, תורמוסים, צבעונים, כלניות, נוריות, סחלבים ועוד ועוד. צאו לדרך – רק זכרו: הפרחים המוזכרים בכתבה מוגנים, וחלקם נמצאים בסכנת הכחדה. אין לקטוף את הפרחים, אין לגעת בהם ויש להיזהר מאוד שלא לרמוס אותם – בדגש על צמחים שטרם פרחו – אם מתקרבים לצלם ולהצטלם. כמו כן, יש להשאיר את אתרי ומסלולי הטיול נקיים, ולקחת את האשפה איתכם.
במורדות הר יונה, ההר הגבוה ביותר בהרי נצרת, משתרעת שמורת האירוס הנצרתי – שפרחיו הגדולים והמנומרים הופכים אותו לאחד האירוסים היפים ביותר. מהשמורה הקטנה שהכניסה אליה סמוכה לבית העלמין של נוף הגליל נשקף נוף דרמטי של הר תבור, הר דבורה ונחל ברק בן אבינעם – ומלבד האירוסים היא מלאה בפריחה יפה של רקפות, עיריוני צהוב, קוציץ סורי, צמר מפוצל, צבעוני ההרים, נורית אסיה ועוד.
האירוס הנצרתי, שתפוצתו מוגבלת כמעט אך ורק לצפון ישראל, פורח בעיקר על מדרונות סלעיים ושטופי שמש, ולמרות שמו – תחום תפוצתו של האירוס הנצרתי משתרע על פני כל מזרחו של הגליל, העליון והתחתון, ואף במורדות החרמון.
מסלולים ואתרים נוספים שבהם פורח כעת האירוס הנצרתי: פארק האירוס בהר יונה (כניסה דרך רחוב עטרה ועלייה במדרגות מגן השעשועים), גבעת המורה בעפולה.
אירוס הגלבוע, שפרחיו סגולים ובמרכזם כתם כהה, גדל רק בארץ ישראל – בהרי הגלבוע וברצועה צרה בצפון השומרון. מדובר בצמח עם אחד הפרחים הגדולים ביותר בארץ, וקוטרם מגיע עד ל-20 סנטימטרים. בעבר נפגעו אוכלוסיות רבות של אירוס הגלבוע, הן בגלל קטיפה של מטיילים והן כתוצאה מפעולות ייעור. הנזק שנגרם לאירוס זה היה בין הגורמים שהביאו לחקיקת החוק להגנה על פרחי בר, אולם אירוס הגלבוע עדיין ניצב בפני סכנת הכחדה.
הר הגלבוע עצמו משתרע לאורך כ-18 ק”מ במקטע שבין עמק הירדן לעמק יזרעאל, ולו כמה פסגות. אחת הפסגות המתאימות ביותר לחובבי פריחות באופן כללי ולחובבי אירוס הגלבוע בפרט היא הר ברקן. שביל האירוסים מתפתל על מורדותיה הדרום-מזרחיים של פסגת ברקן, בתוואי שעולה אל ראש ההר. במקום ניתן למצוא בנוסף גם מרבדים מרשימים של פשתה שעירה, נורית אסיה, קחוונים, מרווה ריחנית, דמומית ארצישראלית, הרדופנין הציצית ועוד המון פרחים צבעוניים. המסלול קל והמרחק מהחניה אל הפסגה הוא כ-400 מטרים. מומלץ להמשיך לפי השלטים עד מצפור ההתיישבות, ומשם לחזור לחניה בזהירות דרך כביש ההר. נקודת תחילת המסלול בווייז: חניון האירוסים גלבוע.
מסלולים ואתרים נוספים שבהם פורח אירוס הגלבוע: שמורת הר לפידים הסמוכה לחניון שער הזהב (מסלול “העמק הנעלם” אשר מתאים למטיילים מטיבי לכת), הר אחינועם, הר יצפור, היערות שמדרום-מזרח למלכישוע, גן לאומי מעיין חרוד.
התורמוס הוא ללא ספק אחד הפרחים האהובים ביותר על הישראלים, שתמיד מתרגשים לפגוש אותו בטבע. בזמן שבמישור החוף מכירים בעיקר את התורמוס עם הפרחים הלבנים (תורמוס ארצישראלי), באזורים הגבוהים יותר ניתן לפגוש תורמוס עם פרחים כחולים-סגולים – זה תורמוס ההרים, שיוצר לפעמים מרבדים מרשימים במיוחד.
המצפתל, המכונה גם “גבעת התורמוסים”, הוא אתר טבע עירוני במזרח רכס ארמון הנציב, בין השכונות תלפיות מזרח לג’בל מוכאבר. האתר מוכר בשל המרבדים של תורמוס ההרים שמכסים אותו בצפיפות באביב, וגם בשל הנוף המיוחד הנשקף ממנו – במבט לכיוון צפון נראים העיר העתיקה, הר הזיתים והר ציון, במבט מזרחה נראים מדבר יהודה, ים המלח והרי מואב ואפילו העיר עמאן ביום עם ראות טובה, ובמבט דרומה נראים ההרודיון ובית לחם. על האתר מאיימת תוכנית להקמת תחנת משטרה גדולה ממש על הגבעה, ותושבי הסביבה יחד עם חובבי טבע מכל הארץ מנהלים מאבק סביבתי בניסיון לעצור את התוכנית. ההגעה דרך רחוב אבשלום חביב 108 בשכונת תלפיות מזרח, חוצים את הכביש – ועולים אל הגבעה.
אירוס הנגב פורח בחולות צפון-מערב הנגב, עד אל-עריש שבחצי האי סיני – וגם הוא בלעדי מכל העולם רק לאזור הזה. הפרחים ורודים וקטנים יותר מאלו של רוב האירוסים האחרים (קוטרם כ-6 סנטימטרים), אך הם לא פחות יפים. בעקבות מיעוט הגשמים הפריחה השנה דלה יחסית, אך ניתן לפגוש אירוסים יפים בחולות רביבים לצד כביש 222 – כשישה קילומטרים צפונית לכביש הגישה לקיבוץ רביבים.
מכל העולם, האירוס השחום גדל אך במורדות ההרים אשר יורדים אל בקעת הירדן – משני עבריה. הוא מזכיר מאוד את אירוס הארגמן שגדל במישור החוף, אך צבעו ארגמני כהה יותר עד חום כהה-שחור. מבין כל האירוסים של ישראל, זהו המין שתחום תפוצתו הוא הרחב ביותר – מדרום רמת הגולן, דרך מדבר שומרון, חבל יתיר ומדבר יהודה, ועד צפון הנגב.
האירוס השחום רק מתחיל את פריחתו בימים אלו, אבל אירוסים ראשונים כבר ניתן לראות ביער דודאים ובגבעות גורל, במרחב שבין צומת גורל ללהבים. שיא הפריחה צפוי בשבועיים הקרובים. ההגעה דרך כביש 40, הבאים מצפון נדרשים להמשיך על כביש 40 לכיוון באר שבע, להסתובב ולשוב לכיוון צומת גורל. כ-700 מטרים ממזרח לצומת מתנוססת כרזה של קק”ל המכריזה על הכניסה ליער דודאים – וניתן לחנות ברחבת החניה הגדולה הצמודה לכביש ולטייל בשבילים במרחב. עוד פורחים במסלול: צבעוני המדבר, שום אשרסון, נורית אסיה, לשון-פר סמורה ושיכרון מרושת.
היקינטון המזרחי, שנושא על גבעוליו אשכולי פרחים תכולים וריחניים בצורת משפך, גדל בעיקר בגליל העליון והחרמון, ונדיר בגליל התחתון. למעשה, זהו המקור שממנו טופחו זני היקינטון הצבעוניים שנמכרים כצמחי נוי.
נחל אל על הוא נחל האיתן הדרומי ביותר ברמת הגולן, והקניון העמוק שבו הוא זורם מציע את אחד ממסלולי הטיול היפים ביותר בארץ. במסלול שני מפלי מים גבוהים – המפל הלבן והמפל השחור אשר זורמים לאורך כל השנה – אך מומלץ לטייל במקום דווקא בימים אלו של האביב, אז מצוקי הנחל מתכסים בעשבייה ירוקה ובפרחים צבעוניים.
פריחת נוריות יפה גם במרכז הארץ: בשמורת אודים שבשרון (כניסה דרך רחוב הכלנית במושב אודים), ובחורבת מלח שליד אור עקיבא.
רבים מחשיבים את חוף דור-הבונים לרצועת החוף היפה ביותר בארץ, בעיקר בזכות המפרצונים הציוריים – אולם לקראת סוף החורף מתכסים הסלעים שליד קו המים בפריחה אדומה של צבעונים. מדובר בצבעוני השרון – תת-מין של צבעוני ההרים, אשר נבדל ממנו בכך שפרחיו מעט קטנים ונמוכים יותר ועליו לרוב מסולסלים יותר, וניתן לפגוש אותו בחולות ובגבעות הכורכר של מישור החוף.
כדי להגיע למקבצי הצבעונים, צועדים מהחניה הדרומית של השמורה בשביל המסומן בסימון שבילים אדום. הולכים דרומה וחולפים ליד מפרץ הצדפים, ולאחר מכן מגיעים אל “גבעת הפריחה”. המשך השביל מוביל אל המערה הכחולה ולתצפית על שרידי אוניית משא שעלתה על שרטון. בדרך חזרה, בשביל המסומן בסימון שבילים ירוק, מגיעים ל”מרזבה” – עמק שטוח ויפה המנקז מי גשמים, וגם בו פריחה מגוונת, בין היתר של צבעונים. אורך המסלול המעגלי הוא כ-2.5 ק”מ וההליכה בו אורכת בין שעתיים לשלוש שעות. הכניסה לשמורה בתשלום (22 שקלים למבוגר, 9 שקלים לילד) ועל בסיס מקום פנוי, ללא צורך בתיאום מראש.
