גלים גבוהים מתנפצים בזעם קיצי על חוף בת ים. מחוץ לבריכת הסלעים משתוללת סערה, אך בפנים שוררת שלווה כמעט קסומה. מתברר כי חוף הסלע בבת ים הוא אחד המקומות הבודדים בארץ שבהם אפשר לשחות בבטחה, גם כשבכל החופים האחרים מונף דגל שחור. ברוכים הבאים לחוף הסלע המיתולוגי: בריכה מלאכותית מרשימה, שמשלבת סלעים טבעיים ויוצרת אשליה של שקט ופינוק בלב ים רועש. וכאן (ספוילר) אני מוצא את עצמי לא רק מסקר, אלא גם עד לרגע דרמטי של הצלה.
ברוכים הבאים לחוף הסלע בבת ים
(צילום: אסף קמר, צילום רחפן: איתי פולק, עריכת וידאו: נדב לוי)
“אני עובד כאן 42 שנה”, מספר המציל הראשי גבריאל אלבז (59) בשיחה עם ynet. “התחלתי כבחור צעיר, והים הזה זה כל החיים שלי”. גבי מסביר שהקסם האמיתי של חוף הסלע טמון במבנה הטופוגרפי הייחודי שלו. “למעשה, זו בריכה בתוך הים. אומנם היא לא לגמרי בטוחה, וצריך להישמע להוראות המצילים ולא להתקרב לסלעים, אבל היא מאפשרת רחצה גם כשיש סערה.
“החוף נוצר באופן מלאכותי, יש בו אמנם אלמנטים טבעיים, כמו הסלעים שכולם מכירים, למשל סלע אדם (הסלע הצפוני הגדול עם הדגל – א”ק), אבל מה שאנחנו רואים היום: הבריכה, השובר, המסלעה – הכל נבנה בידי אדם”. גבריאל מספר כי בתחילת שנות ה-60 משאיות גדולות הורידו סלעים עצומים כדי לשבור את גלי הענק הידועים של בת ים שהתנפצו על הטיילת והרסו אותה. “הסלעים הגנו על החוף, הפכו אותו לרגוע יותר, זה שינה את הכל”.
המציל הראשי מדגיש שוב ושוב שהבריכה הטבעית שנוצרה בין הסלעים היא מקום בטוח – אך חשוב להישמע להנחיות. “מי שלא מקשיב, מסכן את עצמו. אבל מי שמקשיב זוכה להנאה אמיתית. משפחות, מבוגרים, ילדים קטנים – כולם נכנסים פה למים, גם כאשר בחופים אחרים אסור אפילו להתקרב. בים סוער באים אלינו מאשדוד, מראשון לציון, מתל אביב. כשהחופים שלהם סגורים הם באים אלינו. זה מחמם את הלב”.
חוף הסלע מטופח ונקי וכולל מקלחות וברזים. בעבר דיברו כאן הרבה צרפתית, היום המצילים מדברים גם רוסית וערבית. אנחנו עולים לסוכת המציל ובהתאם לכללי הטקס – מקפידים לרחוץ רגליים במים עם צינור, שכן ידוע שמצילים לא אוהבים חול. מדובר בסוכת המציל הכי יפה שראיתי לאחרונה, עם חדר צוות משופץ, כולל מיטה תנור מקרר ומטבחון קטן, ציוד גלישה מקצועי מחובר לתקרה, כדי לא לתפוס מקום, ואווירה של חופש.
גבריאל המציל הראשי של בת ים מספר לי על ילדותו והחיבור למקצוע הייחודי. “אני נולדתי אחרי שהבריכה כבר נבנתה, אבל גדלתי עם דור המצילים הקודם, אלה שידעו איך זה היה לפני. הם סיפרו על גלי ענק, על איך שהחוף הזה היה פראי, מסוכן, ויחד עם זאת מושך. ‘סלע האדם’ – הסלע הגדול עם דגל ישראל שמתנופף עליו (היום ניתן ללכת אליו ברגל – א”ק) –היה אתגר לשחיינים. מי שהיה מצליח להגיע אליו ולחזור היה נחשב גיבור. אומרים שהוא נקרא על שם מציל מיתולוגי בשם אדם, שהיה גם גולש וגם ספורטאי”.
כיום גבי מודאג מהעתיד של הבריכה. “החוף הזה זקוק לשיפוץ”, הוא אומר. “עברו יותר מ-60 שנה מאז השיפוץ הגדול והסלעים שקעו עם השנים. פעם הם הגנו טוב יותר. היום יש קטעים שאין בהם בכלל סלעים, ועדיין, איכשהו, זה נשאר חוף נעים ובטוח, אבל צריך לטפל בו.
“מה שאתה רואה מעל המים זה רק חצי מהתמונה. מתחת יש עולם שלם. דגים, סרטנים, תמנונים. מי שצולל פה לא מאמין. אני הייתי ממליץ להכריז על המקום הזה כשמורת טבע תת-ימית. זה מגיע לו”.
השיחה עם המציל הראשי בעיצומה, אבל עיניו נעוצות במים. “יש שם אישה שנמשכת פנימה”, הוא מסמן במבט קצר לאחד המצילים שבדיוק חזר מאימון כושר וגלישה בים הסוער – מחוץ לבריכת הסלע. תוך שניות הוא על החסקה, מזנק למים וחותר במהירות שיא לעבר הטובעת.
“היא נמשכה עם הזרם ונלחצה”, מסביר לי המציל ערן כהן לאחר שחזר לחוף עם האישה המותשת. “עוד דקה והיא הייתה טובעת. אנשים פשוט לא מבינים, זה החוף הכי מבלבל בארץ. הוא נראה רגוע, אבל יש בו זרמים חזקים, בורות וגלים קטנים שמתהפכים על הילדים. לכן חובה להישמע להוראות המציל. זה מה שאנחנו עושים כל יום. זה מרגש, אבל זו העבודה שלנו לעזור לאנשים”.
הריאיון הסתיים וגבי שולח אותי עם מסכה ושנורקל לכיוון סלע אדם. המים צלולים ואפשר לראות להקות גדולות של דגיגים כסופים ומדוזה בודדת בצבע כחול זוהר. חזרתי לחוף ילדותי ולמרות כל השנים עדיין מדובר בבריכה עצומה. בחוץ סערה עם גלי ענק ובתוך הבריכה שקט מרגיע ומרפא, זרמים עדינים מוליכים את גופי בהנאה ועושים בי כרצונם וצוות מצילים קשוח מסתכל עלי מלמעלה.
לסיכום: כשהים סוער והגלים גבוהים, חוף הסלע בבת ים הוא פתרון מצוין למשפחות עם ילדים, צעירים, קשישים, תיירים וכל מי שרוצה לשחות בבטחה. בכל מקרה, תמיד יש להישמע להוראות המצילים.
