את הלימון היהודי הפכו החכמים ללימונדה. הם חרצו לשון מול הערכים המקובלים, התחברו אל העולם דרך מושגים הלכתיים ולמעשה התריסו נגד המחשבה שעיסוק בתנועת לגיונות צבאיים חשוב יותר מתנועה של ילד קטן, עכבר או חולדה. בעולם שמלא בכיבושים ובמלחמות, אולי עדיף לעסוק בחידות על עכברים וחולדות שנושאים בפיהם כיכר לחם ומותירים פירורים?
Source link