בקרת שיוט היא פונקציה, שקיימת כבר משנות ה-90 במיוחד ברכבים אמריקאיים אך כיום כמעט בכל רכבי הבנזין, המאפשרת בלחיצה שמירה על מהירות מסוימת, ובגרסאות המתקדמות השמירה על המהירות מתלווה לשמירה על מרחק קבוע בין הרכב שממול כולל בלימה מותאמת, ולצד זאת שמירה על סטייה מנתיב – יש לשים לב שלכל אורך השימוש בבקרת שיוט, הנהג יודע שהיא תקפה על מסלול אחיד והיא לא מהווה מערכת נסיעה עצמונית.
Autopilot זו מערכת נסיעה עצמונית. זה אומר, פרקטית, שהמערכת מקבלת מן הנהג קלט בדבר הכתובת שאליו הוא מעוניין להגיע, והפלט הוא שהיא מנהלת, תרתי משמע, את כל מהלך הנסיעה עד ליעד. בשונה מבקרת שיוט שעובדת אך ורק בקו ישר, בכבישים מהירים וגג יכולה להתאים את מהירותה לרכב מלפנים, אזי – autopilot עובד גם בכבישים עירוניים, עובר בין מסלולים, עוצר ברמזורים, מבצע פניות, עובר בשבילים צרים, ובעצם – מנהל את כל פרויקט הנסיעה, מא׳ ועד ת׳, עד ליעד.
זו מערכת שמאוד דומה, תיאורטית וגם פונקציונלית, ל-״טייס אוטומטי״ במטוסים – גם במטוס ניתן להזין את נתוני היעד כולל את מסלול הטיסה, והמטוס מטיס את עצמו, מעלה גובה, מוריד גובה, מבצע פניות, וגם יכול לנחות. מנהל התעופה האזרחי לא מרשה לטייסים לאפשר נחיתה עם טייס אוטומטי, וגם לא המראה, אך טכנית – עם הטכנולוגיה של היום, זה אפשרי.
מדוע הסכום כה גבוה בתביעה? – טסלה הכניסה ״טייס אוטומטי״, שזו פונקציה בעלת יכולות מלאות, בתקופה בה אין רגולציה. כשאתה מתיימר להכניס טכנולוגיה חדשה בתקופה בה אין רגולציה לטכנולוגיה הזו, אתה חייב שיהיו לך ביצים גדולות, כי בעצם אתה אומר ״אני כלכך בטוח במוצר שלי, שאני לוקח את הסיכון לא לקבל תו תקן מן הרשויות ולא לחכות לעידן בו יהיו התאמות ורוויון של רכבים שיכולים לדבר האחד עם השני, אני לוקח את הסיכון ״על רטוב״״. כשאתה עושה כזה דבר, הסיכון שלך הוא שאם תקרה תקלה, שום רגולציה ושום חוק לא יעזור לך, אתה חשוף לתביעות וכדאי שיהיה לך המון כסף לטפל בזה כשאתה מתיימר לבצע ניסויים OJT ו-R&D על ״רטוב״, על צרכנים, על בני אדם. בתור מדינה, ממסד, שעל פניו ״אחראית לאזרחיה״, היא חייבת לקנוס כאלו אנשים, כי היא צריכה לייצג את הציבור ולוודא שלא מזלזלים בחייו… (יש לזה הרבה פרשנויות פילוסופיות).
אבל זהו אילון מאסק, הוא לא אדם שמתרגש מלערער מוסכמות, ויתכן שמבחינה טכנית הוא צודק. תראו, אם נחכה עד שכל המכוניות על הכביש יהיו עם חיישנים או שנבדוק את המערכת רק במתחם סגור או שננחה את הצרכנים לפעול עם המערכת רק באופן מוגבל – לא נקבל פידבק. אם אנחנו רוצים שהמוצר ישתפר, אנחנו חייבים מקסימום פידבק. איך מקבלים מקסימום פידבק? – מוציאים אותו לשוק ונותנים לניסוי, תעיה וטעיה להביא לנו נתונים כדי לכייל את המערכות.
