הן שוטטו ברחבי המוזיאון, מקשיבות בקשב רב להסברים של המדריכה על העתיקות שבתצוגה. זו יכלה להיות כל קבוצת תיירים, בכל מקום בעולם – אבל היה משהו חריג בקבוצה הזו. קבוצת הזרים שביקרה במוזיאון הלאומי של אפגניסטן הייתה מורכבת מנשים בלבד. גם המדריכה הייתה אישה – אחת ממדריכות התיירים האפגניות הראשונות במדינה שבה שלטון הטליבאן מטיל את ההגבלות הקשות ביותר בעולם על נשים ונערות.
5 צפייה בגלריה
מדירכת התיירים סומיה מונירי עם תיירת אוסטרלית ומתלמת צעירה במוזיאון הלאומי בקאבול
(צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)
סומיה מונירי, בת 24, כלל לא ידעה שמקצוע כזה – מדריכת תיירים – קיים. אבל תוך כדי חיפוש באינטרנט אחר דרכים לשפר את האנגלית שלה, היא נתקלה באפליקציית Couchsurfing, שבה מטיילים מכל העולם יוצרים קשר עם מקומיים ולנים בבתיהם.
“נורא התלהבתי מזה וזה עניין אותי”, אמרה מונירי לאחר שאירחה מטיילת בביתה. “זה היה מאוד ייחודי. אף פעם לא שמעתי על זה קודם, אז אמרתי לעצמי: ‘למה לא לעשות את זה?'”. כשהראתה למבקרת הראשונה את עיר הולדתה במערב אפגניסטן, היא גילתה צד חדש של מדינתה. “רוב הדברים שאנשים שמעו על אפגניסטן היו שליליים”, אמרה מונירי. “המיקוד של האנשים ושל התקשורת – הכול שלילי, וזה בהחלט משפיע”.
אבל עבורה, אפגניסטן הרבה יותר מורכבת. למרות שיש ללא ספק בעיות במקום שמתאושש מעשרות שנים של מלחמה וכאוס, יש גם צד אחר למדינה המורכבת והמדהימה הזאת. האהבה שלה למולדת עמוקה, והיא להוטה לחלוק אותה. היא מקווה לשנות בהדרגה את התפיסות של אנשים.
“בכל פעם שראיתי את כל הטבע הזה, את כל היופי הזה, את כל החיוביות הזאת – זה שינה לי לגמרי את נקודת המבט”, אמרה מונירי באנגלית נלהבת. “וזה בהחלט יכול לקרות גם לאנשים אחרים”.
אחת מהמבקרות הייתה סוזן סנדרל מאוסטרליה. היא רצתה לראות את אפגניסטן כבר בשנות ה-60, אך הלחצים של חיי משפחה הרחיקו אותה מהגשמת החלום. כעת, בגיל 82, היא השתתפה בסיור הנשים בקאבול שהובילה מונירי.
“זה בכלל לא מה שציפיתי. ציפיתי להרגיש די מפוחדת. ציפיתי לקבל הרבה מבטים מאשימים, אבל זה בכלל לא כך”, אמרה במהלך הפסקה בסיור. “לכל מקום שאת הולכת ברחובות, אם את מחייכת למישהו ונותנת לו הנהון קטן או אומרת שלום, את מקבלת תגובה נהדרת. אז זה מאוד שונה”.
ג’קי ביירוב, מטיילת עצמאית בת 35 משיקגו שלא הייתה חלק מקבוצת הסיור, כינתה את העם האפגני “מכניס אורחים בצורה לא נתפסת”, אך גם סייגה ואמרה: “אני מאוד מודעת לכך שיש לי הרבה יותר חופש מנשים מקומיות”.
ארבעה עשורים של מלחמה הרחיקו תיירים מאפגניסטן. אך בעוד שהשתלטות הטליבאן על השלטון באוגוסט 2021 הבריחה אלפים וגרמה לזעזוע עולמי, היא גם סימנה את סיומה של ההתקוממות נגד הממשלה הקודמת שנתמכה בידי ארה”ב, מה שהוביל לירידה חדה באלימות.
אומנם מתקפות עדיין מתרחשות מדי פעם, בעיקר מצד שלוחת דאעש, ומדינות מערביות ממשיכות להמליץ להימנע מכל נסיעה לאפגניסטן, אבל השיפור בביטחון מושך יותר ויותר מבקרים זרים, הנמשכים לנופים הדרמטיים, להיסטוריה של אלפי שנים ולתרבות הכנסת האורחים העמוקה.
תעשיית התיירות במדינה עדיין בחיתוליה, עם אלפים בודדים של מבקרים מדי שנה. רובם מטיילים עצמאיים שמחפשים הרפתקאות. עם זאת, חלה עלייה במספר הסיורים המאורגנים המגיעים ממדינות מגוונות כמו סין, יוון, הולנד ובריטניה. ממשלת הטליבאן של אפגניסטן שואפת לקדם את התיירות בשטחה. כשהיא מבודדת בזירה הבינלאומית ומוכרת רשמית רק על ידי רוסיה, שעשתה זאת ביולי, היא רואה בתיירות פוטנציאל כלכלי משמעותי.
“אני מאמינה שאפשר להפריד בין פוליטיקה לאנשים, וזה הדבר הכי חשוב מבחינתי. מדינה היא לא סכום המדיניות שלה. היא סכום של הרבה יותר, של התרבות שלה, ההיסטוריה, האוכל, ובמיוחד במקרה של אפגניסטן – האנשים שלה”
אשרות תייר, לרוב לכניסה חד-פעמית ולשהייה של עד 30 יום, הפכו יחסית פשוטות להשגה דרך מעט השגרירויות שמנפיקות אותן. טיסות סדירות מחברות את קאבול עם מרכזי תחבורה בינלאומיים כמו דובאי ואיסטנבול. עם זאת, עבור חלק מהאנשים הרעיון של ביקור תיירותי באפגניסטן מעורר סלידה מוסרית, במיוחד נוכח היחס של המשטר כלפי נשים.
בנות מנועות מללמוד מעבר לבית הספר היסודי, ונשים חיות תחת שורה ארוכה של הגבלות. הממשלה מכתיבה מה הן יכולות ללבוש בציבור, לאן הן רשאיות ללכת ועם מי. הן אינן יכולות לטייל בפארקים או לאכול במסעדות. מכוני יופי נאסרו. רק מספר מצומצם מאוד של מקצועות, כמו הוראה ואריגת שטיחים, פתוחים בפניהן.
עם זאת, נשים שעוסקות בתחום התיירות מצביעות על ההשפעות החיוביות של ביקור באפגניסטן. “אני באמת מאמינה בתיירות אתית”, אומרת זואי סטיבנס, בת 31, מדריכת טיולים בריטית מחברת Koryo Tours, שמתמחה ביעדים לא שגרתיים. “אני מאמינה שאפשר להפריד בין פוליטיקה לאנשים, וזה הדבר הכי חשוב מבחינתי. מדינה היא לא סכום המדיניות שלה. היא סכום של הרבה יותר, של התרבות שלה, ההיסטוריה, האוכל, ובמיוחד במקרה של אפגניסטן – האנשים שלה”.
מבין שלושת הטיולים האחרונים שסטיבנס הובילה באפגניסטן, שניים היו לנשים בלבד. בעבודה עם מדריכות מקומיות, ובהן גם מונירי, הן משלבות אתרי תיירות מרכזיים עם ביקורים במרכזי נשים, סדנאות בישול ורקמה עם נשים מקומיות – עולמות שסגורים בפני מטיילים גברים.
“אנחנו תמיד מנסות לעשות משהו קצת שונה שהופך את הטיולים שלנו לייחודיים, וגם משהו שמחזיר לקהילה”, אמרה סטיבנס. “אז הרגשתי שעבודה עם מדריכות מקומיות עושה את שני הדברים האלה בצורה נהדרת”.
הקבוצות קטנות, אחת כללה שמונה נשים, ואחרת שלוש, אך החברה שואפת לבנות רשת של מדריכות בכל רחבי אפגניסטן. “מה שאנחנו מנסות לעשות עם הטיול הזה, ובמיוחד עם הטיול לנשים, זה להתמודד עם החששות האתיים”, אמרה סטיבנס. “המטרה היא ללמוד על חייהן של נשים אפגניות בתוך ההקשר הרחב שלהן”.
