תנו חשמל: מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד מגלה כי נהיגה דינמית ומשתנה, הכוללת בלימה רגנרטיבית ותנאי עומס נמוכים לצד גבוהים, משפרת את חיי הסוללה באופן משמעותי – עד 38%. המחקר בוצע במשך שנתיים על 92 תאי סוללה ב-47 דפוסי פריקה שונים, עם שילוב בין שיוט מתון במהירות נמוכה ועד לתאוצה במצערת מלאה.
על פי המחקר, סוללות שנחשפו לתנאי נהיגה מעורבים הכוללים תאוצות חזקות-מהירות לפרקי זמן קצרים, כיבוי והתנעה ומהירויות שיוט משתנות, החזיקו מעמד יותר מסוללות שנפרקו בזרם קבוע ויציב.
ובמספרים, נהיגה דינמית-נמרצת הניבה מעל 1,600 מחזורים מלאים של פריקה וטעינה לפני ש”בריאות הסוללה” (SOH) ירדה אל מתחת לרף של 85%, בעוד נהיגה יציבה הביאה את הסוללה לרף האמור כבר אחרי 1,400 מחזורים של פריקה וטעינה.
הסיבה לפער, לדברי עורכי המחקר, היא שנהיגה יציבה במהירות קבועה פוגעת באלקטרודה החיובית של הסוללה, בעוד נהיגה דינמית מפעילה לחצים שווים ומאוזנים יותר על מרכיבי הסוללה – וכך תורמת להארכת חייה. חובה להזכיר כי נהיגה עם האצות חזקות גורמת להתרוקנות מהירה יותר של הסוללה מנהיגה במהירות רגועה-נמוכה.
נזכיר בהקשר זה כי לפי המלצות מרבית יצרני המכוניות המשפחתיות, אחת הדרכים הבטוחות להארכת חיי סוללה היא טעינה איטית-ביתית (לא בעמדה מהירה לאורך הכבישים).
